במדינת איווה שבארצות הברית, גיבור התרבות הגדול ביותר איננו מייקל ג'ורדן, שחקן הכדורסל המפורסם, השחקן טום קרוז או הסופר האהוב, ג'ון אירווינג. שניהם, אגב, היו בעבר מתאבקים - קרוז כתלמיד תיכון ואירווינג כמקצוען וכמאמן, במשך שנים רבות. אחת הדמויות המוכרות במדינה היא המתאבק דן גייבל, שזכה לכינוי "מייקל ג'ורדן של איווה". במשך ארבע שנות לימודיו בקולג' הוא הפסיד בתחרות אחת בלבד, זכה במדליית זהב באולימפיאדת מינכן ב-1972 ולא הפסיד ולו נקודה אחת במהלך משחקיו. בהיאבקות מקבלים המתאבקים נקודות עבור מהלכים שונים במהלך הקרב, לפני ההכרעה הסופית המתרחשת
כאשר אחד המתאבקים מצליח לרתק את יריבו למזרן.

ענף שעשה עלייה

ההיאבקות היא אחד מאמנויות הלחימה, או ענפי הספורט, העתיקים בעולם. כבר במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה נהגו להתחרות בהיאבקות, אך להיאבקות בסגנון "יווני-רומי" שניתן למצוא במשחקים האולימפיים היום, אין כל קשר להיאבקות של אז. ישנם מספר כללים פשוטים, במסגרתם אסור לחבוט, לסטור או להכות את היריב, אלא יש לאחוז בו ולנסות להפיל אותו או לרתק אותו למזרן בצורות שונות. המשחק מסתיים כאשר היריב מרותק למזרן למשך מספר שניות. הספורט זוכה למעריצים בכל רחבי העולם, וגם בישראל. גל העלייה מברית המועצות בשנות ה-70, הביא עימו לארץ חסידים וחובבים של הספורט, וגם כמה ספורטאים מוכשרים. ישראל אף שלחה בעבר מספר מתאבקים למשחקים האולימפיים.

היאבקות מקצועית – ענף ספורט או משחק ראווה?

היאבקות מקצועית, המוכרת יותר בשמו של הטורניר העיקרי שלה בארה"ב, ה-WWE, אינה דומה במיוחד להיאבקות ספורטיבית. מדובר בענף בידור בו התוצאות נקבעות מראש, והקרב כולו מתוסרט לשם יצירת רושם ומתח. למרות זאת, אלמנטים מסוימים של ההיאבקות הספורטיבית נשמרים. בטורנירי ההיאבקות המקצועית המשתתפים מקבלים תשלום עבור השתתפותם. במקביל, כותבים מקצועיים כותבים את הסיפור שמאחורי הקרב, הסיבות ליריבות בין שני הצדדים, ואת כל מהלך הקרב. כך נדמה המאבק לסרט פעולה עם מניעים, איבה וטינה בין היריבים, שמביאים אותם להילחם. זהו ספורט שהפך לענף בידור, והעובדה שהמשחק מכור מראש לא פוגמת בהנאת הצופים, אלא להיפך.